חפש בפינת יזכור

יהודה בעבודה

 אורי ליס שותפו למעבדה

כשבאתי הבוקר למעבדה, משה פנה אליי: יש כאן עבודת בדיקה שיהודה התחיל אתמול, הוא ביצע את חצייה וצריך לסיים – כאן מקופלת כול המציאות על צידה העצוב – אך גם נחמה יש כאן.
עצוב כי נפרדים ממך יהודה ונחמה כי היית בעבודה עד יומך האחרון.
הגעת למעבדה בגיל מתקדם, אך למרות גילך קנית לך מקום של כבוד ועמדה חיונית ביותר בעבודות המעבדה השונות.
כישרונך הטכני, הבנתך וצלילותך הביאו לכך שמהר מאוד הפכת לאחד העובדים המרכזיים והשתלטת יפה על מכשירי המעבדה המתוחכמים, כאשר את רוכש את המיומנות הטכנית הדרושה, אך בנוסף אתה מבין וחש היטב את התהליך, את המכונה ואת הגומי עצמו.  היו מספר עבודות ובדיקות שהתמחית בהן ורק אתה ביצעת אותן, הצטיינת בעבודתך בדייקנות קפדנית ומעל לכול באמינות. "אם יהודה ביצע את זה אז זה מאה אחוז בסדר". וכול אלו כאשר אתה כבר מעל גיל 80.
היית סימפטי, חברי, נעים שיחה. ביצעת הכול במצב רוח טוב  ובמאור פנים.
אולי נמצא נחמה בכך שהצלחת להזדקן בצורה יפה, מכובדת ומעוררת כבוד. בכך שהצלחת להתמיד בעבודה חיונית ותרמת עד יומך האחרון, בכך שבעיות הבריאות שצצו פה ושם לא כופפו את גווך הזקוף. היית חבר אמיתי, סימפטי, מתעניין ומעורה.
סיפרה לי חברה שפנית אליה לערוך איתה ראיון לעלון על חברות העובדות בחקלאות ולא הספקת, ואתה בן 86.
יהודה – נזכור אותך במיטבך עד יומך האחרון, תחסר לנו מאוד. ימתקו לך רגבי אדמת עין שמר.
תנחומינו לשרה, עמית, מירי, יצחק וכול בני המשפחה –
                                                                                                      מעובדי מפעל הגומי.