חפש בפינת יזכור

מכתב ממגי נכדתו מנפאל


שלום אבא
אני כותבת לך בוקר אחרי שקיבלתי את הידיעה המרה על מותו של סבא. אני מנסה להביע קצת מתחושותיי והרגשותיי, אולי זה יקל עלי וגם קצת תחליף לשיחה בינינו... ביום שישי אימא סיפרה לי על האסון וזה הפתיע אותי כמו את כולכם. זה היה הדבר הכי בלתי צפוי ולקח לי זמן עד שהצלחתי לעכל ולקלוט בכלל את משמעות הדבר.
סבא היה בשבילי משהו שכשאני אחזור הביתה אני אסע אליו ואספר לו על כל מה שראיתי במזרח. לפעמים כשהגעתי למקומות יפים במיוחד, יכולתי לדמיין איך אני מספרת לו על תרבויות מעניינות שראיתי, הייתי יכולה לחשוב איך אני יושבת איתו ומספרת והוא מראה עניין בכל, שואל הרבה – יכולתי לדבר איתו כך שבוע שלם. תמיד חשבתי שלא כדאי לשלוח לו תיאורים במכתבים כי ממילא אני אבוא ואספר לו הכול.
אף פעם לא יכולתי לתאר לי מצב בו אחזור הביתה וסבא לא יהיה שם כבר, כי הוא תמיד היה כל כך בריא, כל כך צלול וחיוני ותמיד נראה כאילו הזקנה לא ממש השפיעה עליו.
כול הערב אתמול חשבתי על סבתא שנשארה לבד ועליכם, על כול המשפחה וכל כך רציתי להיות אתכם ברגעים אלה, להיות איתו בדרכו האחרונה ולעבור את הכאב ביחד...
ניחמה אותי העובדה שהוא לא סבל ונפטר בשיבה טובה בלי כאבים...
אוהבת  -  מגי