חפש בפינת יזכור

כותב חנן בן יהודה


כותב חנן בן יהודה – שנו וחברו של יהודה לעבודה במפעל הגומי.  אזכרה  10.10.93
בשלושה מישורים הצטלבו הדרכים של יהודה ושלי והלכו במקביל.                                                                      
בעבודה – במעבדה של מפעל הגומי בילינו שעות כל יום.
בעלון המשק – כשמערכת העלון הייתה מורכבת מעורך ושני פרילנסרים – שמנסים ככל יכולתם למלא את העלון: יהודה ואני.
ובשכנות הטובה -  שכן טוב ממול ועוד אפרט.
בתחום העבודה – שני דברים הרשימו אותי אצל יהודה בתחום העבודה. האחד – מסירותו הרבה למקום עבודתו. אבל בכך הוא לא היה יוצא דופן בין דור המייסדים  שרובם היו מסורים לעבודתם.  הדבר השני והמרשים היה   אופי העבודה בה עסק והצלחתו להתמודד עמה.  עבדנו במעבדה של המפעל – יעקב היה מגיש לנו רצפטים להרכבה, רצפטים שכללו בין 7 15 יסודות שונים: אבקות, נוזלים ומוצקים שונים מהם תוכן התערובת, את כול אלה היה עלינו לשקול ולמדוד בדיוק של עשירית הגרם, כשכול טעות תכשיל את הניסוי, ויהודה, שלא למד כימיה מימיו התמצא בכל החומרים, דייק מאוד בביצוע וסמכו עליו מאוד. היה לו כושר למידה והתמודדות עם חומר חדש.
ובנוסף לאלה:  "יהודה – מכונת התפירה התקלקלה",  "יהודה צריך להביא אותי מחדרה" ותמיד ברצון.
מפגש שני – עלון המשק – פה צוטטו דבריו ששרה היא הצנזור  המאשר את כתבותיו, אני רוצה לחדש – אחרי כול פרסום היינו יושבים  שנינו ומדסקסים את שנכתב. למה? כי לא מפרגנים, כי אין משוב ואין תגובה. ויהודה כל כך רצה שיגיבו (לטוב או לרע), אך הציבור הקיבוצי אדיש לצערנו. וכך אנחנו שנינו עושים משוב האחד לשני, כשהוא היה כותב אני הייתי מעיר לו: "זה נכון", "פה קלעת בול ופה פספסת"  וכמובן להיפך.  יהודה באמת  התמסר לשטחים שונים בכתיבתו כמו שנאמר. הוא אהב לכתוב על עצמו, את חוויותיו (וצריך לא מעט אומץ לב אזרחי לגלות בפני ציבור קיבוצי צפוף את  חוויותיך האישיות).  יהודה כתב פיליטונים אף כי לא תמיד הדבר צלח בידו. אבל הוא היה איש שמח ורצה להצחיק ולשמח את זולתו.
ולבסוף – חברות ושכנות טובה – זה התחיל למעשה כשחזרנו משליחות בווינה. פתאום נפתחת הדלת ויהודה מופיע עם שקית אגוזים. מדוע אגוזים? היה זה ביטוי לרצונו שניקלט טוב ונקבל סבר פנים יפות -  פשוט מחווה של שכנות טובה. לא פעם הביא מפרי גנו לחדרנו, הכול מתוך רצון לטפח  את החברות והקשר ובכך הוא הצליח. לפעמים – טלפון מחדרו: חנן אולי ידוע  ערך מסוים בתשבץ? מה שהוא לא ידע אני כמובן לא ידעתי, אבל החשוב הוא החופשיות הרבה ביחסיו איתנו.
ותפקיד איש הספרות – סתם בהתנדבות. אני שכחתי שעלי להסתפר אבל הוא לא. ושוב טלפון – באיזה שעה נוח לך? איך הוא זכר?  הוא פשוט היה חבר טוב.
ושוב כדי להדגים: כשנסענו לחו'ל הוא כתב מאמר על החברות  ביני לבינו ושם הוא אומר: חבל שלא הכרתי את חנן מוקדם יותר – וזה מאוד הדדי – גם אני מאוד מצטער שלא הכרתיו מוקדם יותר כי חבר כמוהו קשה למצוא.
ומה שראיתי  היום חרוט על המצבה שלו אומר את הכול. על מצבתו כתוב:   בן אדם.  כזה הוא היה.
                                                                                                                           חנן.