חפש בפינת יזכור

העלייה לארץ ישראל


בשנת 1929, אחרי ראש השנה, עזבנו קבוצת שומרים וחלוצים את פולין ברכבת לנמל קונסטנצה שבים השחור, ומשם הפלגנו באוניה גדולה בשם "אלסייה". ביום הכיפורים אחרי צום מאונס בים סוער, הגענו לחיפה.
הקדימו אותי בעלייתם אחי משה ואחותי רחל שקיבלו את פני בעלותי לחוף. אחריי עלו שתי אחיותיי הנותרות וגם אבי. בפולין נשארו אחותי צבייה, בעלה יצחק ושלושת ילדיהם. עד פרוץ מלחמת העולם השנייה המשכתי לקבל מכתבי געגועים נרגשים מאחותי צבייה  שבגלל סיבות משפחתיות לא יכלה לעלות.היא זאת שטיפלה בי במסירות כה רבה בבית החולים בוורשה ויותר לא זכינו להתראות. סופם המר כגורל העם היהודי בא להם כפי שנודע לי אחר כך – בריכוזם בבית הכנסת הגדול שבעיר ושריפתו על היהודים שנמצאו בתוכו ע'י הגרמנים. יהי זכרם ברוך.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה