חפש בפינת יזכור

צביה פוקס

1906-1988

צביה נולדה בשנת 1906 בעיר זמוש שבפולין.
בת למשפחה בורגנית שפרנסתה היתה חנות בדים.
כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה היתה צביה בת 8, אמה ואחותה נפטרו במגיפת השפעת. צביה ואחותה עברו לגור עם סבתם.
אביה ואחותה היגרו לארגנטינה וצביה נשארה מרצונה בפולין.
בשנת 1926 גמרה את לימודי הכלכלה בהצטיינות.
בתקופה זו הצטרפה לתנועת השומר הצעיר והיתה בה חברה
במחתרת כי לתלמידי בתי הספר הממשלתיים לא נתנו להצטרף לתנועות נוער.
בתנועה הכירה את בעלה לעתיד אליהו.
אחרי שהתחתנו ניהלו במשותף, למשך תקופה מסויימת, חנות
לעצים ולרהיטים בקנה מידה נרחב. אליהו המשיך ללמוד וצביה נשארה לנהל את העסק לבד ובהצלחה.
בשנות השלושים שהאנטישמיות הרימה ראש, החליטו שניהם לעלות ארצה. הם הביאו איתם חלק מרכושם והתישבו בחיפה.
עסקי הנגרות לא צלחו בארץ וצביה פירנסה את המשפחה מעבודה בנגרות ופוליטורה.
זמן מסויים היה הזוג בתל-יוסף ומשם עברו לעין שמר (בהיותם חברי השומר הצעיר בחו"ל). בשנת 1942.
הקליטה בעין שמר לא היתה קלה, אך צביה הנמרצת עבדה בגן הירק, ובמכבסה, ובטיפול בילדים ובעיקר בקבוצת "שקד" לאחר מכן, קיבלה על עצמה את ניהול חדר האוכל המשותף של חברת הילדים.
בזמנה אף ילד לא נשאר רעב. בתקופה זו עסקה גם בניהול ועדת הספורט של החברה הצעירה, היתה שותפה להקמת מגרש הספורט של הילדים ואפילו יצאה עם הנבחרת למשחקי כדורגל.
בגיל 55 מטעמי בריאות עברה לעבוד במחסן הבגדים והיתה אחראית על הגיהוץ במעגילה, מקצוע מאוד אחראי וחשוב.
צביה היתה פעילה בועדות שונות ורבות. התעניינה בתרבות על כל סוגיה. השתתפה בחוג ליהדות, ובחוגי הקשישים במקום.
נולדו לצביה שני בנים פגי (פגיאל ז"ל) וטוביה.
יש לה 5 נכדים אופירה, בועז נעמה, זוהר ואסנת ושבעה נינים.
נפטרה ממחלה בגיל 82.
יהי זכרה ברוך.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה