חפש בפינת יזכור

רגינה שמי

1908-1977

רגינה שמי, בת גלה ומשה קורמן. נולדה בלודג', פולין, י"ט תשרי, תרס"ח, נפטרה בעין שמר, י"ט תשרי, תשל"ח, 1.10.1977.

כבת למשפחה אדוקה, גדלה ברובע היהודי בלודג' והיתה הרביעית מתוך 7 אחים ואחיות. שובבה, סקרנית ופתוחה ליפה. למדה תפירה ועיצוב בבי"ס תיכון לבנות שם גילתה את הציונות במסגרת תנועת השומר הצעיר, אליה הלכה בסתר. בשנת 1930 , בהיותה בת 22, ברחה מן הבית והצטרפה אל קבוצתה בגדוד "שומריה" ששהתה בהכשרה בצ'נסטחובה. משם, הודות לנישואים פיקטיביים, עלתה לארץ באניית משא דרך טרייסט. שוב לא ראתה את בני משפחתה וכל קרוביה, כ-70 איש, אבדו בשואה. מכל משפחתה ניצל בנס רק אחיה פנחס. לאחר המלחמה היה פנחס חזן וראש קהילת שטוטגארט בגרמניה, עלה ארצה, נישא בשנית ונפטר בשנת 1977.

עוד בהיותם בחדרה, הכירה את יצחק והם היו אחד הזוגות הראשונים בקיבוץ. לרגינה ויצחק נולדו שלוש בנות: אביה, הגר ושלומית. רגינה היתה ידועה כבעלת ידי זהב, חרוצה, סבלנית ואנינת טעם, אוהבת חברה ואהובה על הבריות, ישרת דרך ושמחה בחלקה, ביצעה במרץ וברצון את עבודת יומה וכל זה בתנאי קיום קשים כאשר החברות, כמו החברים, נושאות בעול העבודה ביום ובשמירה בלילה.

עבודתה החשובה הראשונה היתה הקמת משתלת הדרים ממנה נשתל הפרדס הגדול. בסוף שנות השלושים, לימדה תפירה בחוות הנוער שפיה. אחר כך, משך שנים ארוכות, עבדה במתפרת הקיבוץ בימים שהכל עוד נתפר בבית ולאחר מכן, במטבח הקבוץ.

רגינה היתה פעילה בועדת חברים, שרה במקהלה ואהבה ריקודים עד אור הבוקר. בבית קבלה תמיד במאור פנים ובכובד רבה את אורחיה ומבקריה הרבים. צניעות והקשבה לזולת ליוו אותה תמיד ולא עזבוה גם בימים הארוכים של מחלתה.

רגינה נפטרה ב-1977 בסבל רב ממחלה קשה כשהיא משאירה חלל בלתי ניתן למילוי ואיחוי בקרב משפחתה ואוהביה הרבים.

עבודה מפורטת אודות רגינה נמצאת בארכיון. יהי זכרה ברוך.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה