חפש בפינת יזכור

מרדכי שדמון

1945-1987

מוטקה -
כשאומרים את השם שלך בקול רם,
מיד עולה החיוך הזה
היפה והחם והעיינים הכחולות,
כל כך הרבה קשיים בחיים,
כל כך הרבה בעיות.
ותמיד שמרת על החיוך הזה,
על הקשרים והחברות הטובה
איתנו - תמיד טלפונים
ודרישות שלום
לכל הרחוקים שעזבו את הבית
וגם לאלה שכאן.

כשהיית ילד, קראנו לך
"מרכז המשק" - מסתובב בכל מקום
בודק כל דבר ויודע הכל.
מסתכל ומתעניין בלי סוף
מין מוטקה כזה שאין עוד כמוך.
תחסר לי מאוד
שרה לובן/גולדשמידט

דברים ליד הקבר
מי היה מאמין שהיום נלווה אותך למנוחתך האחרונה. וברגע אחד יאבדו חייך.
היית אדם סקרן שהתעניין בתחומים רבים ושונים בדרכך שלך.

אני זוכרת בגיל צעיר, בחברת הילדים, על אף שקשה היה לך לשבת וללמוד "כתלמיד ממושמע" התענינת בכל. בנעשה במשק, בענפים, במוסד - בכל מקום שבו התרחשו דברים.
אהבתך היתה נתונה לבעלי חיים ובמיוחד לכלבים ואהבת פרחים טיילת הרבה וקלטת נופים ומרחבים.

ידעת להנות ובצמאון חיכית לקייץ ולחפירות הארכיאולוגיות בגמלא כל שנה היית חוזר לאתר ומתחיל לחפור מהיכן שסיימת שנה קודם. למדת על הארץ שאהבת וידיעותיך היו רבות.
נהנית מפריחה יפה ושיתפת את חבריך הקרובים. ידעת גם בדידות ולא תמיד ידענו איך לשתפך בחיינו.
מי שהכיר אותך מקרוב ידע עד כמה אהבת ללטף ראשו של ילד, לראות את הדברים הטובים ולשמוח למרות החיים הקשים.
נזכור אותך ידידך הקרובים, חבריך מ"צאלים" ומי שחייהם עברו עימך כברת דרך כאיש אהוב עם לב רחב.
יהי זכרך ברוך.
איה מלומן

שתי תמונות שעולות בזכרוני ממך -
האחת, כשהיינו ילדים, מחזיק זר נרקיסים ענק מהטיולים שלנו בחורף וחיוך גדול על פניך.
והשניה - כשכן מסור וחבר, משחק עם בתי הקטנה באהבה רבה לשמחתה ולשמחתי.

לא אשכח אותך. שרה אבל

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה