חפש בפינת יזכור

מיכאל טל


1907 - 2002

מיכאל (פייבל) טסל, בנם של זאב ופסיה טסל. לימים החליף את שם משפחתו לטל.
נולד בליטא בעיירה סלוק בתאריך 30.4.1907
נפטר בעין שמר בתאריך 7.1.2002 שבע חיים ארוכים מוקף בילדיו ונכדיו.
אפשר לאמר שחי כמעט מאה שנה, הוא נולד בראשית המאה ה-20 ונפטר בסופה.
בחייו הארוכים היה עד לארועים החל מעליית הקומוניזם, דרך מלחמת העולם הראשונה, מלמת העולם השניה, הקמת המדינה, נפילת הקומוניזם ועוד ועוד.
כילד למד בחדר ונחשב כעילוי. מלחמת העולם הראשונה קטעה את לימודיו המסודרים והוא נאלץ לברוח לתוככי רוסיה עם אמו ואביו מפחד המלחמה. היו לו גם אח ואחות שנרצחו בשואה בלטביה.
לקראת עלייתו ארצה עבר ללטביה ארץ המוצא של אביו לעיר פריל, שם הצטרף למפלגה הציונית סוציאליסטית. עד לעלייתו ארצה עסק בפעילות ציונית (בתנועת "הבחרות הסוציאליסטית" שלימים בארץ נקראה "פועלי ציון שמאל"). בפריל עסק בעיקר כמורה לעברית לחלוצים שהתכוננו לעלות ארצה.
בשנת 1924 עלה לארץ לקבוצת "הרצליה" שישבה בהרצליה ולימים הקימה את קיבוץ שפיים.
בקבוצת ,הרצליה" פגש את אשתו אילה שטנג ואתה הקים משפחה חמה. נולדו להם בת ובן, ניצה ויובל. ולימים נולדו לו גם נכדים ונכדות. הוא זכה לפגוש 4 מניניו.
בשפיים לאחר שעסק בחקלאות ובחשמלאות, נשלח ללמוד הוראה בסמינר הקיבוצים בתל-אביב. בגמר לימודיו ייסד את חברת הילדים בשפיים. הוא היה מורה יוזם ויצירתי והיה אהוב מאוד ומוערך.
בשנת 1950 כתוצאה מנסיבות חיים שונות הגיע עם משפחתו לעין שמר.
בתחילה עסק בהוראה ובחינוך במוסד החינוכי מבואות-עירון, ואחר כך היה הספרן הראשי בספריה המרכזית של השומר הצעיר והקבה"הא בגבעת חביבה. בעבודת הספרנות השקיע הרבה מרץ כדרכו, במסירות ובאהבה גדולה. איש אוהב ספר ותרבות היה במלוא בכל מעודו. בתקופת הנהלתו את הספריה היא נחשבה למיוחדת במינה.
בעין-שמר ארגן טיולים רבים ומעניינים לחברי הקיבוץ וכן נסיעות לתערוכות של אמנות בתל-אביב.
מיכאל נכן בכישורים אינטלקטואליים מזהירים ובזיכרון פנומנאלי. היה בעל ידע נרחב בתחומים רבים. יהדות, ספרות, היסטוריה, טבע וכדומה.
גישתו לחיים הייתה הומניסטית ואופטימית. תמיד האמין שהצדק ינצח ושהעולם נעשה מקום טוב יותר, מודרני ומתקדם.
היה איש משפחה וסבא מופלא לנכדיו. הוא נכן ביכולת נדירה לספר סיפורים, וכך העביר לנכדיו אוצר של יצירות מהתנ"ך, מהספרות הידית ומהספרות הרוסית ואף מהספרות האכדית העתיקה כ"עלילות גילגמש" וספורי המיתולוגיה היוונית.
הוא היה צלול כמעט עד שעתו האחרונה. על קברו כתבו בני משפחתו: "הומניסט גדול ובר-אוריין"יהי זכרו ברוך.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה