חפש בפינת יזכור

זכריה סל

1922-1963

זכריה סל
(שנה למותו)

כל מי שבא במגע עם זכריה והכירו מקרוב – יכול היה להבחין בו מזיגה נאה של יהודי עממי, פועל בעל הכרה ואדם לוחם.
חינוכו היה מסורתי, אולם כבר בצעירותו היה זכריה לפועל והצטרף לתנועת הפועלים היהודית בווארשה שבפולין. מתנועה זו ספג זכריה תרבות מהפכנית ועמידה לוחמת ואמיצה למען זכויותיו של הפועל היהודי ולמען זקיפותו כאדם. הוא היה שווה נפש ונקט עמדה לגבי כל המתרחש בעולם הגדול ובעולם היהודי.
תקופה שנייה, רבת סבל ורבת תהילה עבר שכריה בשורות הצבא האדום. זכות גדולה עמדה לו, עת נלחם בנשק ביד בשורת צבא, שהביאה מפלה סופית על קלגסיו של הילר. שירותו הממושך ורב הסבל בצבא האדום השאיר בו אותות עמוקים. רבות ראה זכריה בדרכו הקשה והארוכה עם הצבא האדום. יחד עם הצבא חזר לפולין החדשה, וחזה בהרס ובחורבן של בית ישראל ברוסיה ובפולין. בווארשה, עיר מולדתו, ראה גם את חורבן משפחתו הענפה, ומאז היה לאדם חסר מנוחה פיזית ונפשית כאחד. אי-השקט שבו טלטל אותו ממקום למקום. בתחילת דרכו בארץ היה פועל ב"תנובה" ירושלים. והצטיין בעבודתו ובמסירותו. אולם עד מהרה הצטרף עם משפחתו הקטנה להולכים מן העיר אל הכפר. קיווה, כי בסביבה כפרית-חקלאית שקטה ימצא את מנוחתו הנפשית. אולם גם בקיבוץ פקדו אותו תקופות שונות. מכאן טולטל לזמן מה, לבן-שמן, וידוע לי כמה העריכו את עבודתו ואת מסירותו. כן זכורה לנו התקופה הקצרה, בה הלך כאחד הכורים לתמנע, שליד אילת.
אולם לאחר כל הניסיונות חזר זכריה לקיבוץ. הוא עבד בענפי משק שונים, ובכל מקום העריכוהו מאוד.
ימים רבים עבדתי עימו יחד בפרדס. בעבודה בצוותה היה מתפרק ממתיחותו הנפשית. הוא היה מספר באריכות את קורות חייו וגם נותן קולו בשירים, שנספגו בו מימי השירות בצבא האדום וכן בנעימות מתקופת ילדותו החסידית.
עם כל ידיעתנו את מצב בריאותו הרעוע, הממה אותנו פטירתו הפתאומית. עתה, שנה לאחר פטירתו מתבלטת דמותו של זכריה, החבר המסור והאדם הלוחם.
כזה יישמר זכרו אצלנו לעד ונשמור – יחד עם גניה והילדים – את דמותו בגאון.

שבתאי אבל,
עין-שמר,
3/3/1963


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה